מאמרים

פסוריאזיס או ספחת

פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית ואוטואימונית שמתבטאת בהופעת כתמים אדומים ומחוספסים על פני העור, לעיתים מכוסים בקשקשים כסופים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך לרוב מתחילה בגיל הבגרות. פסוריאזיס משפיעה על כ-2-3% מאוכלוסיית העולם, והיא גורמת לאי נוחות פיזית ונפשית למי שסובלים ממנה.

 תסמינים:

כתמים אדומים עם קשקשים כסופים: מופיעים בדרך כלל על המרפקים, הברכיים, הקרקפת והגב.
גרד: תחושת גרד חזקה שעלולה להחמיר במהלך הלילה.
עור יבש וסדוק: יכול לגרום לדימום במקרים חמורים.
כאבים: במקרים בהם הפריחה מופיעה על מפרקים, היא עלולה לגרום לכאבים במפרקים.
שינויים בציפורניים: הציפורניים עלולות להפוך לעבות, מחוספסות או עם שינויי צבע.
פסוריאזיס ארטריטיס: במקרים חמורים, המחלה יכולה לגרום לדלקת מפרקים הנקראת פסוריאזיס ארטריטיס.

סוגי פסוריאזיס:

פסוריאזיס פלאק (Plaque Psoriasis): הנפוץ ביותר. מאופיין בכתמים אדומים גדולים ומכוסי קשקשים.

פסוריאזיס גוטטה (Guttate Psoriasis): מתבטא בכתמים קטנים וורודים על העור, בעיקר בילדים ובצעירים.

פסוריאזיס אינברסה (Inverse Psoriasis): מופיע בקפלי עור כמו בתי שחי, מפשעות וקפלי השדיים, ומתבטא בפריחות חלקות ואדומות.

פסוריאזיס פוסטולרית (Pustular Psoriasis): נדיר, מתבטא בכתמים אדומים עם שלפוחיות מוגלתיות.

פסוריאזיס אריתרודרמיה (Erythrodermic Psoriasis): נדיר מאוד, גורם לאדמומיות נרחבת וקשקשים על פני העור כולו.

גורמים:

גנטיקה: נטייה גנטית למחלה, עם שכיחות גבוהה יותר במשפחות עם היסטוריה של פסוריאזיס.
מערכת החיסון: פעילות יתר של תאי T במערכת החיסון שגורמים לתהליך דלקתי בעור.
גורמים סביבתיים: מתח, פציעות בעור, זיהומים, מזג אוויר קר ויבש.
תרופות: תרופות מסוימות כמו ליתיום, אנטי-מלריה ותרופות לבטא-בלוקרים עלולות להחמיר את המצב.
אלכוהול ועישון: יכולים להחמיר את התסמינים של פסוריאזיס.

אבחון:

אבחון פסוריאזיס מתבצע על ידי רופא עור על בסיס התסמינים וההיסטוריה הרפואית של המטופל. במקרים מסוימים, הרופא עשוי לבצע ביופסיה של העור לשלול מצבים אחרים.

טיפול

טיפולים מקומיים:
קרמים ומשחות המכילות סטרואידים, ויטמין D3, טאר ופחם.

טיפולים סיסטמיים:
תרופות סיסטמיות כמו מטוטרקסט, ציקלוספורין ואקריטינין.

טיפולים ביולוגיים:
תרופות חדשות המתמקדות במערכת החיסון ומסייעות בטיפול במקרים חמורים של פסוריאזיס.

פוטותרפיה:
טיפול באור UVB, אשר יכול לעזור להפחית את התסמינים.

שינויים באורח חיים:
שמירה על עור לח, הימנעות מטריגרים, תזונה מאוזנת, הפחתת מתח ופעילות גופנית סדירה.

מניעה וניהול

שמירה על עור לח: שימוש בקרם לחות מתאים על בסיס יומיומי.
הימנעות מטריגרים: זיהוי והימנעות מגורמים שמחמירים את התסמינים.
ניהול מתח: תרגול טכניקות להפחתת מתח כמו יוגה, מדיטציה ופעילות גופנית סדירה.
מעקב רפואי קבוע: ביקורים סדירים אצל רופא עור לצורך מעקב וטיפול.