הקשר בין לחץ (stress) וחרדה למחלות עור

לחץ (stress) הוא תגובה פיזיולוגית-פסיכולוגית של הגוף בתגובה למצבים מאיימים. זהו מנגנון הישרדותי טבעי שמכין את הגוף להתמודדות עם מצב מסוכן. במצב זה המערכת העצבית נדרכת ומגיבה בצורה של מלחמה או בריחה (Fight or Flight Response).

השלבים הפיזיולוגיים של תגובת הלחץ (stress):
שלב ההתרעה (Alarm Stage): המוח (ההיפוקמפוס) מזהה איום או מצב מאיים ושולח אותות לתגובה.
הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית: מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת ומשחררת אדרנלין ונוראדרנלין מבלוטת האדרנל.
הגברת פעילות הגוף: העלאת קצב הלב, הרחבת כלי דם לשרירים והגברת אספקת חמצן.
הכנה לפעולה: שחרור גלוקוז לדם להגברת האנרגיה הזמינה לשרירים.

שלב ההתנגדות (Resistance Stage):
אם המצב המלחיץ נמשך, הגוף ממשיך לייצר הורמוני סטרס כמו קורטיזול ו- acth בכדי לספק אנרגיה ולשמור על תפקוד הגוף.
שינויים פיזיולוגיים: הגברת תיאבון לצורך אנרגיה נוספת, דיכוי מערכת החיסון לצורך חיסכון באנרגיה והגברת ריכוז וזיכרון.

שלב ההתשה (Exhaustion Stage):
אם הלחץ (stress) נמשך לאורך זמן ללא הפסקה, המשאבים הפיזיולוגיים של הגוף מתדלדלים, וישנן השפעות שליליות על הבריאות.

השפעות פיזיולוגיות של לחץ/מתח (stress) כרוני:
מערכת החיסון: דיכוי מערכת החיסון, מה שמגביר את הסיכון לזיהומים ולמחלות אוטואימוניות.
מערכת העיכול: שינויים בתיאבון ובעיכול, עלייה בסיכון לכיב קיבה ולבעיות עיכול כמו תסמונת המעי הרגיז.
מערכת העצבים: הגברת פעילות מערכת העצבים הסימפתטית ודיכוי פעילות מערכת העצבים הפרה-סימפתטית, מה שמוביל לתחושת מתח מתמשכת וקשיים בהירגעות.

מעט על הורמוני הלחץ (stress):
קורטיזול – הוא הורמון סטרואידי שמיוצר בבלוטת יותרת הכליה (האדרנל) ומשתחרר בתגובה ללחץ (stress). הוא מכונה "הורמון הלחץ" מכיוון שרמותיו עולות בזמן מצבי לחץ פיזיים ונפשיים. 

ACTH (Adrenocorticotropic Hormone) – הוא הורמון שמיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ומגרה את בלוטת יותרת הכליה לייצר ולשחרר קורטיזול. רמות ACTH עולות בתגובה לסטרס ומסייעות בהפעלה מהירה של מערכת התגובה ללחץ.

השפעת אדרנלין, נור אדרנלין, קורטיזול ו-ACTH על העור

תגובות דלקתיות ומערכת החיסון
מדכא את מערכת החיסון ואת התגובה הדלקתית.
כתוצאה מכך העור הופך פגיע יותר לזיהומים, פצעים מתרפאים לאט יותר, ומחלות עור כרוניות כמו פסוריאזיס ואטופיק דרמטיטיס עלולות להחמיר.

תפקוד בלוטות החלב:
מגביר את פעילות בלוטות החלב.
תוצאה מכך יש ייצור יתר של שומן בעור, מה שמוביל לאקנה ולסתימת נקבוביות.

פגיעה בקולגן והזדקנות העור:
הורמוני לחץ (stress) מפרקים קולגן ואלסטין, חלבונים שאחראים לגמישות וחוזק העור.
תוצאה מכך העור מאבד מהגמישות ומהמוצקות שלו, מה שמוביל להיווצרות קמטים והזדקנות מוקדמת של העור.

הורמוני לחץ (stress) גורמים לדילול עור ומביאים לפגיעות
כתוצאה מכך העור הופך דק ושביר, מה שמוביל לסיכון גבוה יותר לפציעות, שטפי דם ודלקות.

גרד ותחושת גירוי
הורמוני לחץ (stress) מגבירים את תחושת הגירוי בעור.
כתוצאה מכך תחושת אי הנוחות ותופעת הגרד מתגברת.

הורמוני לחץ (stress) מגבירים את הפעילות של בלוטות ההזעה ובכך מחמירים תופעות עוריות 

מה אפשר לעשות בכדי לווסת את ההפרשה של הורמוני הלחץ (stress):

בטיפול נשתמש בצמחי מרפא להם יש את היכולת לעזור לגוף לווסת את הפרשת הורמוני הלחץ (stress). 

בין הצמחים הידועים להפחתת רמות מתח (stress) נמצא את הצמח ויתניה משכרת (אשוואגנדה) שמקורו מהתרבות ההודית.

לצמח זה איכויות נוספות כגון שיפור זיכרון, חיזוק הרמה האנרגטית של הגוף, מוריד רמות שומנים וכולסטרול בדם, אנטי פטרייתי, מווסת חיסוני ועוד.

  

תרגול טכניקות להרפיה כמו יוגה, מדיטציה ונשימות עמוקות.
פעילות גופנית סדירה לשחרור מתח ולשיפור מצב הרוח.

שינה מספקת:
שינה מספקת ואיכותית יכולה לסייע בהפחתת רמות הקורטיזול ולשיפור התפקוד הכללי של הגוף והעור.

תזונה מאוזנת:
,זונה עשירה בנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים יכולה לתמוך בבריאות העור ולהפחית את הנזקים הנגרמים מלחץ.

טיפוח עור נכון:
שימוש בתכשירים עדינים ולחותיים שמתאימים לסוג העור ושמירה על ניקיון העור.

תמיכה חברתית: תמיכה ממשפחה, חברים וקהילה יכולה לספק חיזוק רגשי ולהפחית את תחושת הבדידות והלחץ.

סיכום

קורטיזול ו-ACTH הם הורמונים מרכזיים במערכת התגובה לסטרס, ולהם השפעה נרחבת על תפקוד העור ובריאותו. הבנה של תפקידם והשפעתם מאפשרת לנקוט בצעדים למניעת נזקים ושמירה על עור בריא. ניהול נכון של סטרס, תזונה מאוזנת, שינה מספקת וטיפוח עור מתאים הם מפתחות חשובים לשמירה על בריאות העור.

 

כדי להתמודד עם סטרס בצורה יעילה ולמנוע את השפעותיו השליליות על הבריאות, חשוב לנקוט במספר צעדים לניהול סטרס: