הקשר בין לחץ (stress) למחלות עור
לחץ (stress) הוא תגובה פסיכולוגית (נפשית) ופיזיולוגית של הגוף המופעלת אל מול מצב הנחווה כמאיים.
זהו מנגנון הישרדותי שמכין את הגוף להתמודדות עם המצב המסוכן.
במצב זה המערכת העצבית נדרכת על מנת להגיב באופן של מלחמה או בריחה (Fight or Flight Response).
השלבים הפיזיולוגיים של תגובת הלחץ (stress):
שלב ההתרעה (Alarm Stage):
המערכת הלימבית במוח מזהה מצב מסוים כמסוכן ומאיים.
בתגובה לכך נשלח ושולח איתות להיפותלמוס, המרכז המפקח בגזע המוח.
ההיפותלמוס מפעיל שתי מערכות:
תגובה מיידית (שניות בודדות) דרך מערכת העצבים הסימפתטית על ידי אדרנלין.
תגובה איטית (דקות) אך גם ארוכה יותר דרך הציר ההורמונלי בכדי להפריש קורטיזול ו- acth
התגובות הפיזיולוגיות בגוף:
דריכות, ערנות גבוהה, ירידה בתפקודי חשיבה גבוהה.
בקצב הלב עולה, לחץ הדם עולה, זרימת הדם עולה והנשימה הופכת מהירה.
דיכוי מערכות שאינן נדרשות להגיב לגורם המאיים (מערכת העיכול, מערכת הרבייה ומערכת החיסון).
תהליך זה הינו תהליך הישרדותי שנועד לשמור על האורגניזם אל מול אירוע מסכן חיים.
במצב תקין, כאשר אירוע הלחץ חולף המערכת חוזרת לעבוד כראוי ואין השפעה ארוכת טווח על מערכות הגוף.
ברחנו מהנמר!
סטרס כרוני / שלב ההתשה (Exhaustion Stage):
אך מה קורה כשהמערכת האבולוציונית הזו נכנסת לפעולה בתדירות גבוהה מדי או לאורך זמן רב.
מה קורה כאשר בורחים מנמר לא בריצת ספרינט אלא בריצת מרתון?
כאשר הלחץ (stress) הופך כרוני, רמת הורמוני הסטרס בדם גבוהה באופן קבוע, המשאבים הגופניים מתדלדלים ומערכות הגוף יוצאות מאיזון.
השפעת הורמוני הלחץ (stress) על מערכת החיסון ועל העור
ההשפעה של הורמון הקורטיזול על מערכת החיסון מעניינת מאוד!
במצב של לחץ נקודתי הפרשת הקורטיזול מדכאת את מערכת החיסון ואת התהליך הדלקתי.
אך במצב של סטרס כרוני נוצר שיבוש שמוביל דווקא לעליה של הרמה הדלקתית בגוף!
במצב של סטרס כרוני מערכת החיסון מפתחת סוג של עמידות לקורטיזול.
הגוף לא "מרגיש" את ההשפעה האנטי-דלקתית של הקורטיזול ולכן התגובה הדלקתית מתפרצת ללא בקרה.
ההסבר הפיזיולוגי לעמידות לקורטיזול:
התאים של מערכת החיסון נושאים קולטנים לקורטיזול.
כאשר ישנה רמת קורטיזול גבוהה לאורך זמן – הגוף מפחית את מספר הרצפטורים או משנה את המבנה שלהם.
ולכן הקורטיזול לא משפיע על וויסות המנגנון הדלקתי.
ניתן לדמות את זה לבן אדם שצועק כל הזמן ולכן אנשים סביבו מפסיקים להקשיב לו.
בנוסף, כאשר תאי מערכת החיסון מאבדים את הרגישות שלהם לקורטיזול הם מפרישים בעודף ציטוקינים (חלבונים) שמעודדים תהליכים דלקתיים.
תהליכי דלקת אלו ניכרים במיוחד על גבי העור כיוון שבעור כמות גבוהה של תאי מערכת החיסון.
הם לא שולחים אותות לעצור את הפרשת הקורטיזול, ולכן הציר ממשיך לשגר הורמוני סטרס ומחמיר את המצב.
השפעות נוספות של הורמוני לחץ (stress) על העור
הורמוני לחץ (stress) מגבירים את תחושת הגירוי והגרד בעור.
מגבירים את פעילות בלוטות החלב וכתוצאה מכך יש ייצור יתר של שומן בעור, מה שמוביל לאקנה ולסתימת נקבוביות.
הורמוני לחץ (stress) מפרקים חלבונים בעור (קולגן ואלסטין) שאחראים לגמישות וחוזק העור.
כתוצאה מכך העור מאבד מהגמישות ומהמוצקות שלו, מה שמוביל להיווצרות קמטים והזדקנות מוקדמת של העור.
הורמוני סטרס מדללים את העור וכתוצאה מכך העור הופך דק ושביר, מה שמוביל לסיכון גבוה יותר לפציעות, שטפי דם ודלקות.
הורמוני לחץ (stress) מגבירים את הפעילות של בלוטות ההזעה ובכך מחמירים תופעות עוריות
לחץ… כמה הוא משפיע עלינו…
אז כיצד אנחנו מאזנים הורמוני הלחץ (stress) ואת ההשפעה שלהם על העור?
שימוש ב- רפואת אוזן (אוריקולותרפיה):
באמצעות האוזן יש לנו אפשרות לגשת ולטפל בבלוטות שאחריות על הפרשת הורמוני הסטרס.
כמו כן, יש לנו את האפשרות לזהות ולטפל באזורים מוחיים האחראים על הפעלת המנגנון ההישרדותי שבעקבותיו ישנה הפרשה מוגברת של הורמוני סטרס.
לדוג' אזורים מוחיים שנפגעו בעקבות טראומה, חרדה ועוד.
שימוש ב- רפואת לייזר (LLLT):
הקרנת אור על תאי הגוף משפעל את תהליך יצירת האנרגיה בתאים.
שיפור תהליך יצירת האנרגיה בתאים משפר ומייעל את כל התהליכים שהתאים נדרשים לבצע.
הקרנה של אור משפיעה על יכולת התאים לווסת את רמות הקורטיזול ולהפחית תהליכי דלקת.
האור בטיפול מוקרן על גבי העור הפגוע אך בנוסף גם על הבלוטות שאחראיות על הפרשת הורמוני הסטרס.
שימוש ב- ויטמינים:
שימוש ב- מינרלים:
באותו האופן גם לכל מינרל דרך אחרת בה הוא משפיע על וויסות הקורטיזול. בטיפול אנחנו בוחנים באמצעות המשוב הביולוגי (vas) את המינרל המתאים לאיזון משק הקורטיזול.
מגנזיום – המינרל המרכזי להרגעת מערכת העצבים. מגנזיום מפחית תגובת סטרס, עוזר לשינה רגועה, ותומך בהרפיית שרירים. כשיש מחסור, הגוף מגיב ביותר מתח וקורטיזול. נטילה סדירה תורמת לשבירת מעגל הסטרס והעייפות.
אבץ (Zinc) – משתתף ישירות בתפקוד התקין של בלוטת האדרנל. מחסור באבץ גורם לרגישות מוגברת לסטרס ולהפרשה מוגזמת של קורטיזול. אבץ גם מווסת את מערכת החיסון ותומך במצבים דלקתיים הקשורים לעומס נפשי.
סלניום – נוגד חמצון חשוב שתומך בבריאות התאים וברמת הורמונים תקינה. עוזר לאזן את פעולת בלוטת התריס ואת תגובת הגוף ללחץ, ובכך מפחית עומס על מערכת האדרנל והקורטיזול.
כרום (Chromium) – מינרל שמייצב את רמות הסוכר בדם. תנודות סוכר גורמות להפרשה חדה של קורטיזול – וכרום מסייע למנוע זאת. כאשר הסוכר מאוזן – גם הקורטיזול נשאר מאוזן.
נחושת (Copper) – במינונים מאוזנים, הנחושת משתתפת בייצור אנרגיה ובוויסות נוירוטרנסמיטרים הקשורים לסטרס. עודף נחושת עלול דווקא להגביר חרדה, אבל מחסור עלול להוביל לעייפות וחוסר איזון הורמונלי – לכן חשוב לאזן בצורה נכונה.
ברזל – מעורב ביצירת אנרגיה תקינה ובאספקת חמצן לרקמות. סטרס כרוני יכול לדלדל את רמות הברזל בגוף, מה שמגביר עייפות ומתח. שיקום מאגרי ברזל עשוי לשפר סבילות לסטרס ולהוריד קורטיזול מוגבר הנובע מתשישות.
שימוש ב- פטריות מרפא: באותו האופן גם לכל פטריות מרפא יכולת להשפיע על משק הקורטיזול. גם פה נצטרך לזהות את הפטריה המתאימה באמצעות המשוב הביולוגי (vas).
קורדיְספס (Cordyceps sinensis): מעוררת את הגוף בעדינות, מחזקת את בלוטות האדרנל ומשפרת את עמידות הגוף לסטרס מתמשך. תומכת באנרגיה ובנשימה, מתאימה למצבים של תשישות אחרי סטרס או מחלה, ומעודדת איזון קורטיזול לטווח הארוך.
היריסיום (Lion’s Mane, Hericium erinaceus): תומכת בבריאות מערכת העצבים ובתפקוד הקוגניטיבי. אינה אדפטוגן קלאסי, אך עוזרת לאיזון רגשי, הפחתת סטרס נוירולוגי, והפחתת השפעות של קורטיזול על המוח.
שיטאקי (Shiitake, Lentinula edodes): עשירה בנוגדי חמצון, תומכת במערכת החיסון ומסייעת בשיקום הגוף תחת עומס כרוני. תורמת לרמות אנרגיה מאוזנות ומפחיתה עומס מטבולי שפוגע באיזון קורטיזול.
מאיטקה (Maitake, Grifola frondosa): מאזנת רמות סוכר ומפחיתה תגובת סטרס חדה. כשהגלוקוז בדם מאוזן – רמות הקורטיזול נרגעות. מתאימה למצבים של סטרס עם תשוקה מוגברת למתוק, עייפות ורעב רגשי.
טרמטס (Turkey Tail, Trametes versicolor): פטרייה מחזקת מערכת החיסון בעלת השפעה מאזנת כללית על הגוף. עוזרת לאזן עומס פנימי הנגרם מסטרס פיזי או נפשי, ותורמת לריפוי רקמות שנפגעו מהשפעת סטרס כרוני.
שימוש ב- חומצות אמינו:
טירוזין (L-Tyrosine): חומצה אמינית חיונית לייצור של דופמין, נוראדרנלין ואדרנלין – שלוש מולקולות מפתח בתגובה לסטרס. טירוזין עוזרת לשפר מיקוד, ערנות ותגובה נורמלית לסטרס במצבים של עייפות או שחיקה. תומכת בתפקוד תקין של בלוטות האדרנל.
טריפטופאן (L-Tryptophan): פרקורסור (חומר מוצא) לסרוטונין ומלטונין. מסייעת להרגעה כללית, שיפור מצב רוח ואיזון שינה – ובכך מפחיתה הפרשה עודפת של קורטיזול הנגרמת מחרדה או חוסר שינה.
גאבא (GABA): נוירוטרנסמיטר מרגיע שמופק באופן טבעי בגוף, אך גם ניתן כתוסף. עוזר להפחית פעילות עצבית מיותרת, מרגיע את מערכת העצבים המרכזית ומפחית הפרשת קורטיזול במצבי סטרס אקוטיים או כרוניים.
גליצין (Glycine): חומצה אמינית עדינה שמשרה רוגע, מסייעת לשינה עמוקה, משפרת תפקוד קוגניטיבי במצבי סטרס, ומפחיתה עוררות יתר של מערכת העצבים. עוזרת לאזן קורטיזול ליילי.
תאונין (L-Theanine): מצויה בטבע בתה ירוק. מרגיעה מבלי לגרום לעייפות, משפרת ריכוז תחת סטרס, מאזנת גלי מוח, ומפחיתה קורטיזול מוגבר. יעילה במיוחד בשילוב עם קפאין או לצורך שיפור מיקוד רגוע.
גלוטמין (L-Glutamine): תומכת ברירית המעי ובשיקום מערכות הגוף תחת סטרס מתמשך. סטרס חזק פוגע במערכת העיכול, וגלוטמין עוזרת לעצור את המעגל הזה – וכך תומכת בעקיפין באיזון קורטיזול דרך מערכת העיכול (Gut-brain axis).
איך ה- רפואה הסינית רואה חוסר איזון של רמות קורטיזול?
אשווגנדה (Withania somnifera): אחד הצמחים האדפטוגנים החזקים ביותר. מסייע באיזון ציר הסטרס (HPA axis), מפחית רמות קורטיזול גבוהות, תומך בשינה, ומחזק את הגוף במצבי עייפות נפשית ופיזית.
רודיולה (Rhodiola rosea): צמח מרגיע ומעורר בו־זמנית. מחזק את הגוף תחת סטרס מתמשך, מווסת רמות קורטיזול, ומסייע לשפר סיבולת נפשית, זיכרון ותחושת חיוניות.
ג'ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus) – אדפטוגן קלאסי שמחזק את בלוטות האדרנל, מייצב את התגובה ההורמונלית לסטרס, ומסייע להפחית קורטיזול מוגבר שנובע משחיקה.
סקוטלריה לטינית (Scutellaria lateriflora) – מרגיעה עדינה של מערכת העצבים. מסייעת להפחתת עוררות יתר, חרדה, ודופק מואץ. מתאימה במיוחד למי שמגיב לסטרס בגוף עם מתח פיזי.
ולריאן (Valeriana officinalis): צמח הרגעה חזק יותר – מסייע להפחתת חרדה, שיפור שינה והפחתת תגובת סטרס לילית. תומך בהורדת קורטיזול במצבים של עוררות מתמשכת.
פסיפלורה (Passiflora incarnata): צמח עדין להרגעה ושינה. מפחית מתח נפשי קל עד בינוני, תומך בשינה טבעית, ועוזר להפחית את רמות הקורטיזול במיוחד בלילה.
לואיזה / וורבנה (Verbena officinalis / Aloysia citriodora): מרגיעה את מערכת העצבים והעיכול. מסייעת להפחית סטרס שמשפיע גם על מערכת העיכול, ותורמת לשינה נינוחה יותר.
שיזנדרה (Schisandra chinensis): צמח סיני אדפטוגני מובהק. מסייע באיזון בין מערכות הגוף, מפחית עומס על בלוטות האדרנל, ותומך באיזון קורטיזול לאורך זמן.
לבנדר (Lavandula officinalis): הרגעה עדינה וריח מרפא. ניתן לשתייה, כטינקטורה או בשאיפה ארומטית. מפחית חרדה, מווסת מערכת העצבים ותומך בהפחתת סטרס.
שימוש ב- תזונה מאוזנת:
תזונה עשירה בנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים יכולה לתמוך בבריאות העור ולהפחית את הנזקים הנגרמים מלחץ.
לכל שיטות אלו נוסיף כמובן תרגולי הרגעה והרפיה כגון יוגה, התבוננות ונשימה.
פעילות גופנית סדירה לשחרור מתח ולשיפור מצב הרוח.
שינה מספקת שמסייעת בהפחתת רמות הקורטיזול (במידה והשינה אינה סדורה יש לטפל בה כחלק מהטיפול בעור)
תמיכה חברתית: תמיכה ממשפחה, חברים וקהילה יכולה לספק חיזוק רגשי ולהפחית את תחושת הבדידות והלחץ.
כפי שניתן להבין לקורטיזול השפעה מכרעת על מצב העור ומצב הדלקת בגוף.