אורטיקריה, הידועה גם בשם "סרפדת" או "חרלת", היא מחלת עור המאופיינת בהופעת פריחות אדומות ומגרדות על פני העור. הפריחות יכולות להופיע בכל חלקי הגוף ולהשתנות בגודלן, צורתן ובמשך הזמן שהן נמשכות. במקרים מסוימים, אורטיקריה עלולה להיות מלווה בנפיחות (אנגיואדמה) באזור הפנים, השפתיים, הלשון או הגרון, מצב המחייב התערבות רפואית דחופה.

סוגי אורטיקריה
אורטיקריה חריפה: נמשכת פחות משישה שבועות.
נגרמת לרוב כתוצאה מתגובה אלרגית למזון, תרופות, עקיצות חרקים או זיהומים.

אורטיקריה כרונית:
נמשכת יותר משישה שבועות ולעיתים חודשים או שנים. הגורם יכול להיות אוטואימוני, כאשר מערכת החיסון תוקפת את תאי הגוף עצמו, או אידיופתי (ללא סיבה ידועה).

תסמיניo:
פריחות אדומות ומגרדות: הנגעים יכולים להופיע ולהיעלם במהירות, להשתנות בגודלם ובמיקומם.
נפיחות: בעיקר באזור הפנים, השפתיים, הלשון והגרון.
תחושת חום או צריבה: באזורים המושפעים.

גורמים לאורטיקריה:
אלרגיות: מזון (כמו אגוזים, פירות ים, חלב), תרופות (אנטיביוטיקה, נוגדי דלקת), עקיצות חרקים.
גורמים פיזיים: לחץ על העור, חום, קור, חשיפה לשמש, פעילות גופנית.
זיהומים: ויראליים או חיידקיים.
מצבים רפואיים: מחלות אוטואימוניות, בעיות בבלוטת התריס.
מתח נפשי: לעיתים המתח יכול להחמיר את התסמינים.

אבחון
אבחון אורטיקריה מתבצע לרוב על סמך הסימפטומים וההיסטוריה הרפואית של המטופל. במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות אלרגיה, בדיקות דם, או בדיקות נוספות לשלול גורמים אחרים לתסמינים.

טיפול מערבי:
אנטי-היסטמינים:
טיפול ראשוני להקלת הגירוד והפחתת הפריחות.

קורטיקו-סטרואידים:
בשימוש קצר טווח במקרים חמורים להורדת דלקת ונפיחות.

תרופות מדכאות מערכת החיסון:
במקרים כרוניים קשים שאינם מגיבים לטיפולים אחרים.

הימנעות מגורמים מעוררים:
זיהוי והימנעות מגורמי אלרגיה או טריגרים פיזיים.

מניעה
הימנעות מאלרגנים: זיהוי והימנעות ממזונות, תרופות או גורמים אחרים הידועים כמעוררים תגובות אלרגיות.
ניהול מתח: תרגול טכניקות להפחתת מתח כמו מדיטציה, יוגה, פעילות גופנית סדירה.
שימוש בתרופות מניעה: לפי המלצת הרופא במקרים של אורטיקריה כרונית.

האם זה מידבק?
אורטיקריה היא כאמור תגובה חיסונית של הגוף ולכן אינה מדבקת.